עַל כָּל הַמֵּתִים הוּא שׁוֹלֵל לְאַחַר שִׁבְעָה וּמְאַחֶה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ אֵינוֹ מְאַחֶה עוֹלָמִית. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי נָתָן. הָאִשָּׁה שׁוֹלֶלֶת מִיַּד וּמְאַחָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים. עַל אָבִיה וְעל אִמָּהּ אֵינוֹ מְאַחָה עוֹלָמִית. אֵי זְהוּ אִיחוּי. כְּאָרִיג. הַסּוּלָּם וְהַקֶּפֶשׁ אֵין מְעַכְּבִין.
Pnei Moshe (non traduit)
אי זהי איחוי כארוג. כל שהוא נראה כארוג זה עם זה ואין התפירה ניכרת. הסולם והקפש. מיני בגדים שהן עשוין כמלבוש חצי הגוף כמו שהנשים נותנין עליהן לתפארת כשהן מהלכין ברחוב והן אינן מעכבין בקריעה:
עַל כָּל הַמֵּתִים אֵינוֹ מַבְדִּיל קָנֶה שָׂפָה אֶלָּא עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. כָּל קֶרַע שֶׁאֵינוֹ מַבְדִּיל קָנֶה שָׂפָה הֲרֵי זֶה קֶרַע שֶׁלְּתִיפְלוּת. רִבִּי יוֹחָנָן פְּלִיג עִם רִבִּי יוּדָה בְתַרְתֵּיי. רִבִּי יוֹחָנָן שְׁמַע דְּרִבִּי חֲנִינָה תְּשִׁישׁ. סְלַק בָּעֵי מְבַקְּרָתֵיהּ. גַּו אִיסַרְטָה שְׁמַע דִּדְמָךְ. נְחַת מִן חַמְרֵיהּ וַאַפִּיק מָאנָא דְטַבְייָא דְשׁוּבְתָא וּבְזָעָן. 19a כַּיי דְתַנִּינָן תַּמָּן. כֹּהֵן גָדוֹל פּוֹרֵם מִלְּמַטָּן וְהַהֶדְיוֹט מִלְמַעְלָן. רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם כַּהֲנָא. לְמַעֲלָן. לְמַעֲלָן מִקָּנֶה שָׂפָה. לְמַטָּן. לְמַטָּן מִקָּנֶה שָׂפָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְמַטָּן מַמָּשׁ. וְאַתְיָא דְרִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם כַּהֲנָא כְרִבִּי יוּדָה. אִין כְרִבִּי יוּדָה לֹא יִפְרוֹם כָּל עִיקָּר. מַאי כְדוֹן. חוֹמֶר הוּא בְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁהוּא מַבְדִּיל קָנֶה שָׂפָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מאי כדון. והשתא כמאן ס''ל לר''א. ומשני לעולם כר' יודה ושאני ג''כ דחומר הוא בו שאינו מבדיל קנה שפה ור' יודה לא איירי בכה''ג:
ר' יוחנן אמר למטה. דאמרו בכ''ג למטה ממש:
קנה שפה. שפת העליונה של הבגד וכו' כדלעיל. וגרסי' להא בפ''ב דסנהדרין בהלכה א' ובפ''ג דהוריות לכל הסוגיא:
תשיש. חלוש היה רוצה לבקרו ובתוך שהלך ברחוב שמע שמת ושלח אחר בגדי השבת הטובים שלו וקרע אותם. ופליג בזה דאמר על כל המתים קורע מקמי שפה ואידך כדקאמ' שם דלר' יהודה אין קורעין על הרב אלא כל שרוב תלמודו ממנו ור' יוחנן לא הי' רוב תלמודו מר' חנינא והיינו דפליג בתרתי עם ר' יהודה לפי גי' דהתם:
כהאי דתנינן תמן. בהוריות:
כ''ג וכו'. ופליגי בפירושא דלמעלן ולמטן:
למעלן מקנה שפה. בשפה העליונה ולמטה למטה מקנה שפה שלא בשפה העליונה אלא תחתיה:
כר' יודה. דאמר על כל המתים קורע מקמי שפה ופריך ואין כר' יודה א''כ לא יפרום כהן גדול כל עיקר דהא ר' יודה אמר כל קרע שחינו מבדיל קמי שפה ה''ז קרע של תפלות ולא כלום הוא ור' אלעזר בשם כהנא הא קאמר דלמטן דכ''ג למטה מקמי שפה הוא:
עַל כָּל הַמֵּתִים אֵינוֹ קוֹרֵעַ אֶלָּא הָעֶלְיוֹן בִּלְבַד. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ אֲפִילוּ עֲשָׂרָה זֶה עַל גַּבֵּי זֶה. אֵין אֶפִּיקַרֵסִין מְעַכֶּבֶת. הָאִשָּׁה אֵינָהּ קוֹרַעַת אֶלָּא הָעֶלְיוֹן בְּלְבַד. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. הָאִשָּׁה קוֹרַעַת אֶת הַפְּנִימִי וְהוֹפַכְתּוֹ לַאֲחוֹרֶיהָ וְחוֹזֶרֶת וְקוֹרַעַת אֶת הַשְּׁאָר.
Pnei Moshe (non traduit)
העליון. בגד העליון המכסה את הגוף:
אין אפיקרסן מעכבת בקריעה. הוא לבוש התחתון הסמוך להגוף. בפ''י דמקואות הקשר שבפקרסין שבכתף. וכן פי' הערוך ובפ' היה. קורא קאמר הכא גבי ר' יוחנן אפרקוסין התחתון שלו:
האשה אינה קורעת. לעולם אלא העליון בלבד:
תני רשב''א האשה. כך היא עושה קורעת את הבגד הפנימי והופכתו לאחוריה ואח''כ קורעת את שאר הבגדים שעליה שלא תראה בשרה וחלוקה:
עַל כָּל הַמֵּתִים הוּא אָסוּר בְּגִיהוּץ עַד שְׁלֹשִׁים. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ עַד שְׁנִים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אֵי זֶהוּ גִיהוּץ. כְּלֵי צֶמֶר מְגוּהָצִין חָדָשִׁים וּכְלֵי פִשְׁתּן מְגוּהָצִין לְבָנִים.
Pnei Moshe (non traduit)
חדשים. בכלי צמר הדרך לגהץ החדשים ובכלי פשתן מגהצין הלבנים ואפי' הן ישינים:
עַל כָּל הַמֵּתִים הוּא אָסוּר בְּתִגְלַחַת עַד שְׁלֹשִׁים. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ עַד שֶׁיִּשְׁלַח פֶּרַע אוֹ עַד שֶׁיִגְעֲרוּ בוֹ קְרוֹבָיו. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבוּדַמִי דָֽמְכַת אִימֵּיהּ קוֹמֵי מוֹעֲדָא תְּמַנְיָא יוֹמִין. אֲתַא שְׁאַל לְרִבִּי מָנָא. אָמַר לֵיהּ. כָּל דָּבָר שֶׁהוּא תָלוּי בְּשִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים הָרֶגֶל מַפְסִיק. בְּרַם הָכָא עַד שֶׁיִּשְׁלַח פֶּרַע אוֹ עַד שֶׁיִגְעֲרוּ בוֹ חֲבֵירָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
עד שישלח פרע. בגידול שער הרבה או עד שיגערו בו חבריו ויאמרו יש לך הרבה. אתא שאל לר' מנא. אם הרגל מבטל ממנו גזירת שלשים ומותר לגלח והשיב לו שאין הרגל מפסיק האבלות לגילוח אלא דבר שהוא תלוי בשבעה לדין שבעה ושלשים לדין שלשים לאפוקי הכא באביו או באמו השיעור הוא עד שישלח פרע וכו':
עַל כָּל הַמֵּתִים אֵינוֹ מְגַלֶּה אֶת לִבּוֹ אֶלָּא עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בְּשֵׁם רִבִּי אֶבְדּוּמִי בַּר תַּנְחוּם. מִפְּנֵי שׁבָּֽטְלָה מִמֶּנּוּ מִצְוַת כַּבֵּד.
Pnei Moshe (non traduit)
מפני שבטלה ממנו מצות כיבוד. התלוי בלב לפיכך קורע עד שהוא מגלה את לבו:
עַל כָּל הַמֵּתִים הוּא אָסוּר לֵילֵךְ בִּסְּחוֹרָה עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ עַד שֶׁיִּגְעֲרוּ בוֹ חֲבֵירָיו וְיֹאמְרוּ לוֹ. צֵא עִמָּנוּ.
עַל כָּל הַמֵּתִים הוּא אָסוּר לֵילֵךְ בִּסְּעוּדָה עַד שְׁלֹשִים יוֹם. עַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ עַד שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אִם הָֽיְתָה חֲבוּרַת מִצְוָה אוֹ קִידּוּשׁ הַחוֹדֶשׁ <מוּתָּר>.
Pnei Moshe (non traduit)
אם היתה חבורת מצוה. והוא באותו חבורה או לסעודת קידוש החדש שהיו עושין ביום הקידוש שהיא סעודת מצוה כדאמר בפ''ק דסנהדרין מותר אפי' בתוך י''ב חדש:
משנה: וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים בַּחֲנוּכָּה וּבַפּוּרִים מְעַנּוֹת וּמְטַפְּחוֹת. בָּזֶה וּבָזֶה אֲבָל לֹא מְקוֹנְנוֹת. נִקְבַּר הַמֵּת לֹא מְעַנּוֹת וְלֹא מְטַפְּחוֹת. אֵיזֶהוּ הָעִינּוּ שֶׁכּוּלָּן עוֹנוֹת כְּאֶחָת. וְקִינָה שֶׁאַחַת מְדַבֶּרֶת וְכוּלָּן עוֹנוֹת אַחֲרֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר וְלַמֵּדְנָה בְנֹתֵיכֶם נֶהִי וְאִשָּׁה רְעוּתָהּ קִינָה. אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מָהוּ אוֹמֵר בִּלַּע הַמָּוֶת לְנֶצַח וּמָחָה י֨י אֱלֹהִים דִּמְעָה מֵעַל כָּל פָּנִים וגו'׃
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' בראשי חדשים וכו' מענות ומטפחות בזה ובזה אבל לא מקוננות. עינוי וקינה מפרש לקמן ומשום שהקינה אחת פותחת לדבר וכולן שומעות לענות אחריה איכא פרסומי מילתא טפי הלכך לא התירו אף בר''ח וחנוכה ופורים:
נקבר המת. אף בר''ח וחנוכה ופורים לא מענות ולא מטפחות וכ''ש בחול המועד:
שנא' ולמדנה וגו' ואשה רעותה קינה. משמע אחת אומרת ורעותה עונה אחריה. אבל לעתיד אומר ובלע המות לנצח וגו'. משום דמועד קטן סיום כל סדרמועד הוא לא בעי לסלוקי במילתא דאבלות ומסיים בדבר טוב:
<הֲרֵי> שֶׁהָיָה מַחֲלִיף בְּגָדִים כָּל שִׁבְעָה חַייָב לִקְרוֹעַ אֶת כּוּלָּן. רִבִּי חִייָה רַבָּה וְרִבִּי חָמָא אָבוֹי דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. כּוּלְּהוֹן אֲסוּרִין בְּאִיחוּי. בַּר קַפָּרָא אָמַר. אֵין לָךְ אָסוּר בְּאִיחוּי אֶלָּא יוֹם הָרִאשׁוֹן בִּלְבַד. אָמַר רִבִּי חוּנָה. פְּלָגָא אֲחֶרֶת בֵּינֵיהוֹן. מָאן דָּמַר. כּוּלְּהוֹן אֲסוּרִין בְּאִיחוּי. עוֹשֶׂה שְׁאָר הַיָּמִים כְּיוֹם הָרִאשׁוֹן. אֲפִילוּ יֵשׁ עָלָיו כַּמָּה בְגָדִים חַייָב לִקְרוֹעַ אֶת כּוּלָּן. מָאן דָּמַר. אֵין לָךְ אָסוּר בְּאִיחוּי אֶלָּא יוֹם הָרִאשׁוֹן בִּלְבַד. עוֹשֶׂה שְׁאָר הַיָּמִים תּוֹסֶפֶת. אֲפִילוּ יֵשׁ עָלָיו כַּמָּה בְגָדִים אֵינוֹ קוֹרֵעַ אֶלָּא אֶת הָעֶלְיוֹן בִּלְבַד.
Pnei Moshe (non traduit)
הרי שהיה מחליף בגדים. ביום מימי השבעה חייב לקרוע מחדש בכל השבעה:
בר קפרא אמר אין לך אסור באיחוי אלא. הבגד שקרע ביום הראשון בלבד:
פלוגתא אחרת ביניהון. יש עוד נ''מ בפלוגתייהו דלמ''ד אסורין כולהון באיחוי א''כ עושה הוא שאר הימים כיום ראשון לענין קריעה לדידיה אפי' יש עליו כמה בגדים חייב לקרוע את כולן בכל שבעה בשעה שמחלף. אבל למ''ד אין לך אסור באיחוי אלא הבגד שקרע ביום הראשון בלבד האי מ''ד עושה שאר הימים לתוספת בעלמא אם החליף בגדיו ולדידיה אפי' יש עליו כעה בגדים שהחליף אינו קורע אלא העליון בלבד:
תַּנֵּי. אֵין מוֹלִיכִין חֲלִילִין לְבֵית הֶאָבֵל. אֲבָל מוֹלִיכִין חֲלִילִין לְבֵית הַשִּׂמְחָה וּלְבֵית הַמִּשְׁתֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך פ' אלו מגלחין והדרן כולא מסכתא דמשקין וכולא סדרא דמועדא בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען:
אבל מוליכין חלילין לבית השמחה ולבית המשתה. וכגון שהנישואין היו בערב הרגל ושבעת ימי המשתה נוהגין במועד ועיקר השמחה ביום החופה שאז מותר כל ימי המועד בשמחה:
תני אין מוליכין חלילין. במועד לבית האבל שלא יאמרו לצורך הספד הן מובאין:
הלכה: רִבִּי תַנְחוּם בַּר עִילַּיי דְמָךְ בַּחֲנוּכְּתָא. רִבִּי דוֹסָא דְּמָךְ בְּרֵישׁ יַרְחָא דְנִיסָן. עָֽבְדִין לֵיהּ אִיבְרַייָא. סָֽבְרִין מֵימַר. מִן דַּעְתּוֹן דְּרַבָּנִן. וּבָֽדְקוֹן וָאַשְׁכְּחוֹן דְּלָא מִן דַּעְתּוֹן דְּרַבָּנִן. רִבִּי קְּרִוסְפֵּי דְּמָךְ בְּמוֹעֲדָא וְעָֽבְדִוֹן לֵיהּ אִיבְרַייָא. סָֽבְרִין מִימַר. מִן דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אִמִּי. וּבָֽדְקוֹן וָאַשְׁכְּחוֹן דְּלָא מִן דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אִמִּי. רִבִּי חֶלְבּוֹ רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רַב. 19b אֲפִילוּ לְשָׁעָה. מִן הָדָא וַתָּ֤מָת שָׁם֙ מִרְיָ֔ם וַתִּקָּבֵר֭ שָֽׁם׃ וַאֲנָן חֲמֵיי רַבָּנִן עַנְייָן בְּדִיבּוּרָא. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. חֲבֵירִים זְרִיזִין חֵן וְאֵינָן בָּאִין לִידֵי הֶסְפֶּד.
Pnei Moshe (non traduit)
חברים זריזין הן. לשמור עצמן ואינן באין לידי הספד במועד:
ואנן חמיי רבנן עניין בדיבורא. כמו בדברא והלא אנו רואין שרבנן מאחרין את המטה בחוץ במועד ואינן ממהרין לקברו ומפני מה עושין כן:
אפילו לשעה. אמתני' דלעיל קאי שאין מניחין מטה של נשים ברחוב לעולם ואפילו לשעה מועטת מן הדא דכתיב ותמת שם מרים ותקבר שם ושם בתרא מיותר הוא ללמד סמוך למיתה קבורה:
גמ' עבדן ליה איברייא. עשו להאבל סעודות הבראה ברחוב כדרך שהיו נוהגין והיו בני העיר סבורין לומר בתחלה שמדעתן דרבנן עשו כן וכשבדקו אחר הדבר מצאו שלא עשו זה מדעת החכמים לפי שאין מברין בראש חודש ובחנוכה ובפורים ברחובה של העיר כמו שאין מברין במועד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source